איזה כיף שיש את טיסות הלואו קוסט, יעדים שעד לפני מספר שנים לא ידענו עליהם הרבה הפכו להיות יעד סופ"ש נחשק ואקזוטי.

גם מנאפולי, כמו מישראל, יש טיסות לואו קוסט לבודפשט. אישתי בהריון, היא ראתה קליפ על איזו עוגה הונגרית (עוגת דובוש) מתוצרת בית קפה מפורסם בבודפשט ולאחר שבוע הכל היה מוזמן ומתוכנן.

לא ידעתי הרבה על בודפשט, קראתי קצת לפני, נסיתי להבין מה יש לראות הצטרפתי לקבוצות הפייסבוק המועילות, וככול שקראתי ושמעתי יותר, הסתקרנתי מאוד. העיר נראתה מלאה באתרים יפים ומעניינים, בנויה סביב הדנובה המרשים שתמיד העיר את דימיוני וגם הצד הקולינרי נשמע מבטיח.

בודפשט – איזו עיר יפה וכייפית

"בנאפולי…" קפה ג'רבו ותחילתו של הפוסט הזה

יצאנו לרחוב ביומנו הראשון מלאים באופטימיות, העיר חיכתה לנו. ביקרנו בשוק המקורה, הלכנו לאורך הנהר, עצרנו לאכול. לאחר כמה שעות טובות בעיר אישתי לפתע אמרה לי "טוב טוב! הבנתי! זו הפעם החמישית שאתה אומר לי – "בנאפולי…." תן להנות מבודפשט!" ואז הבנתי שאני אכן לגמרי מאוהב (באישתי ובנאפולי), ולגמרי לא אובייקטיבי. לכן החלטתי לעשות סקירת רוחב שקולה, בחינה מדוקדקת ומעמיקה של התחומים בזמן שתיית כוס אספרסו מעולה בביתי החמים – איזו עיר יותר שווה – נאפולי השימשית או בודפשט המושלגת?

רכבת תחתית מפורסמת

קו המטרו 1 של בודפשט הוא אתר מורשת עולמית של אונסקו. קו המטרו 1 של נאפולי מפורסם בעיצוב המיוחד של התחנות השונות.

תחנת טולדו בנאפולי

לקחנו את קו המטרו בבודפשט כדי להגיע למרחצאות שצ'זני, לא ידעתי הרבה על המטרו, מלבד זה שהוא קיים והוא עובד היטב, כל זה נכון אגב, אבל התחנות בקו היו נחמדות להפליא. ממש קסם של קו, נראה קצת מיניאטורי, קצת סובייטי, קצת עתיק.

בנאפולי כל תחנה מעוצבת ומקושטת, מכילה עבודות של אמנים שונים, עבודות אומנות מודרניות צבעוניות ומקוריות – יפה ומיוחד.

מבחינת היופי- תיקו, הקו בנאפולי אולי יותר ייחודי ומעניין, כי בבודפשט כל התחנות נראות אותו דבר פחות או יותר, אך מבחינת נוחות שימוש ונגישות כללית של התחבורה הציבורית- בודפשט עדיפה.

בתי קפה מפורסמים

בודפשט – קפה ג'רבו (Café Gerbeaud), נוסד בשנת 1858, שתי עוגות, אחת מהן דובוש המפורסמת ושני קפה אספרסו, בישיבה, מחיר 25 אירו.

נאפולי – קפה גמברינוס (Gambrinus), נוסד בשנת 1860, שתי עוגות, אחת מהן ספולייטלה במילוי ריקוטה, שני אספרסו, בישיבה, מחיר 11 אירו.

עוגת דובוש למטה מימין, מאכזב

שני בתי הקפה יפים ומרשימים, מראה קלאסי מעורר השתאות, שווים ביקור בהחלט. אומנם בבודפשט העוגות הן על טהרת השמנת והחמאה, ובנאפולי הקטע הוא יותר מאפים וריקוטה, אז מלכתחילה ההשוואה היא לא מדוייקת, אבל בשבילנו, עוגת דובוש היא ממש לא חובה, למעשה טוב היינו עושים אם היינו מוותרים כי הציפיות היו גבוהות והתוצאה די מאכזבת. נוסיף לכך את המחיר שפשוט הימם אותנו, היינו בטוחים שאנחנו באים לארץ זולה, וזה פשוט נתן תחושה של מלכודת תיירים. גם בגמברינוס משלמים פי שלוש או ארבע אם יושבים ולא לוקחים על הבר, אבל מה שלא תזמינו, אין סיכוי שתעברו את החמש עשרה אירו לזוג, וזה אם התפרעתם.

ציונים – לדעתי, הקפה והעוגות לצדו בנאפולי הרבה יותר טובים ובאופן כללי יותר זולים. מה שכן יש בבודפשט ואין בנאפולי זה המון בתי קפה מזמינים, מעוצבים יפה וצעירים באופיים, הזכיר לי את תל אביב לפעמים, וזה מרענן ביחס לבתי הקפה השמרנים בנאפולי.

נופים

בבודפשט יש את נהר הדנובה – מאוד נהניתי להסתובב באזור הנהר, לחצות את הגשרים, הנוף וקו המים ייחודי ומרשים, שיט והתאורה בלילה – כיף אמיתי.

לנאפולי יש ים ומפרץ – עם הר הגעש מתנשא ברקע, ים המנצנץ בשמש, האי קאפרי במרחק – חלומות של אושר, אחד המפרצים המרשימים והיפים בעולם.

לא אתן ציון לגבי איפה הנוף יפה יותר, נוף הוא תמיד יפה, תמיד מהנה, מתחבר לכל אחד באופן אחר לרגש ולנפש. נוף גם מעורר בנו זכרונות, נוסטלגיה, השראה, כל אחד עם החוויות האישיות שלו והמקום. בשתי הערים יש נקודות תצפית נהדרות גם בתוך העיר עצמה וגם מחוץ לעיר, נשאר רק להנות.

מסעדות

טוב, קשה להתחרות עם האיטלקים, ובעיקר קשה להתחרות עם המלכה הקולינרית של איטליה – נאפולי. אז אולי ההשוואה קצת לא הוגנת, אבל רק בשביל ליישר קו – מאוד מאוד נדיר עד בלתי אפשרי שבמסעדה באיטליה יגישו מנה שבושלה וחוממה מחדש במיקרוגל לפני ההגשה, לא אכלנו במקומות זולים וזה לא קרה לנו במקום אחד.

שני המטבחים הם שמרנים ובסיסיים בעיני, אבל משהו בקומבינציה האיטלקית מנצח בגדול. פסטה עם תפוחי אדמה וגבינה בנאפולי היא מעדן מאוזן ומענג. בשר עם כל מיני מסביב לרוב היה מנה קצת שמנה, קצת סתמית והשאירה תחושה של שובע, אך פחות של עונג. חוץ מזה פפריקה זה נהדר.

קורטוש (או קיורטוש?) מול באבא

קורטוש (או קיורטוש?) נו טוב, קולינריה זה לא

שניהם בצק שמרים עם סוכר, אחד מוגש חם, אחד עם אלכוהול – רום, אז על פניו זה נראה תיקו. אבל אני מצטער בודפשטים יקרים שלי, למרות שמקורו של הבאבא כנראה באזורכם ואולי גם היתה לכם יד בעיצובו והמצאתו, הגימור הסופי שלו עולה לאין ערוך על עוגת הארובה שלכם, בכל יום ובכל מצב. לא רוצה להיות קטנוני, אבל שוב עניין המחיר מוסיף להערכה הכללית, כל המקומות במרכז העיר שאני ראיתי (וכתיירים מסתובבים בעיקר במרכז העיר) המחיר היה מעל שלושה אירו, יותר קרוב לארבע. בנאפולי צריך להתאמץ כדי למצוא באבא ביותר משני אירו ולרוב אירו אחד יספיק כדי להנות מהמעדן הזה שישאיר לכם חיוך.

סיכום ומסקנות

בודפשט עיר נפלאה, מאוד מאוד נהננו, היא יפה, ציורית, מעניינת וכייפית, כיעד לסופ"ש היא מציעה המון, אני מצטער שלא היה לנו יותר זמן לבלות בה ובאזור מסביב ולהכיר אותה יותר לעומק.

האיטלקים לא מטיילים הרבה מחוץ לארצם, טוב להם כאן, הם אוהבים את הים שלהם ואת האוכל שלהם ואין להם סקרנות קולינרית. בביקור בבודפשט גיליתי שגם אני הופך לאט לאט לאיטלקי… נאפולי ודרום איטליה הן הבית ושום דבר לא יכול להשתוות לכך.

Comments are closed.